הכפכפים השמנמנים של העונה החמה

להעביר קיץ ישראלי מהביל, בלי כפכפים, זאת משימה כמעט בלתי אפשרית. לא משנה כמה נשקיע בסנדלים שטוחים (ראיתי יפים העונה במספר חנויות: עמנואל, ניין ווסט, סטיב מאדן), בסופו של יום, הם תמיד מציקים בנקודה מסוימת בכף הרגל, ולכן, לעיתים קרובות, נמצא את עצמנו מסתובבות בכפכפי גומי של הוויאנס, שהם פשוטים, ומלתחת הנעליים השווה שלנו (סניקרס, מוקסינים, בלרינה, סליפרס) נשארת בארון.


העונה מסתמנת מגמה חדשה, בדמות כפכפים שמנמנים הנראים כמו כרית מפנקת או כמו תיק קווילט של שאנל, כשריפוד הוא מילת המפתח, הן בגפה והן בסוליה.


תשכחו מרצועות עור שחותכות את כף הרגל, תשכחו מסנדלים רומיים שמטפסים על השוק, מעבים ומקצרים אותנו (את הסנדלים הרומיים אף פעם לא חיבבתי, הם לא מחמיאים לבנות תמותה שכמונו, אלא רק לדוגמניות על..).


הכפכפים השמנמנים נעימים ומרופדים, ולעיתים מזכירים כפכפים יפניים בעיצוב שלהם (מנגו). יש כפכפי אצבע נפוחים, יש עם רצועה רוחבית עבה, יש עם רצועת צמות עבה, ויש כאלה עם שתי רצועות מלופפות וקשר מרכזי בולט.


מבחינת הסוליות - הגבהה שמגיעה משכבת ריפוד פנימית לצד פלטפורמה, שיוצרת איזון ויזואלי. אופציות יקרות ראיתי בחנויות - ולנטינו לפקטורי 54, עמנואל, אנין בינג (מעצבת אמריקאית מעולה, עליה הרחבתי בפוסט קודם שלי).


אופציות זולות ראיתי העונה ברשתות-

מנגו, רנואר, פול אנד בר, זארה, אייץ' אנד אם וקסטרו.


בתמונה- הזוג המהמם של המעצבת האמריקאית אנין בינג;