סטייל בפוליטיקה – מדלן אולברייט
תשכחו מאמירות בסגנון "קראו את שפתיי". מי שעשו עסקים עם מדלן אולברייט, שהיתה שגרירית ארה"ב באו"ם ושרת החוץ של קלינטון, היו צריכים אולי "לקרוא את תכשיטיה".
בספרה כתבה שהסיכות שהיא עונדת על ד"ש בגדיה, אינן מתנוססות שם במקרה, אלא משקפות הלך רוח בשיחות דיפלומטיות שניהלה, למשל, כשנפגשה עם יאסר ערפאת שיגרה לעברו עקיצה, כשענדה סיכה בצורת צרעה.
בשנת 1994 אחרי מלחמת המפרץ, כאשר התקשורת בעיראק כינתה אותה "נחש שאין שני לו" החליטה אולברייט לענוד תכשיט בצורת נחש מתפתל, בשיחה שקיימה עם סדאם חוסיין.
לעומת זאת, במפגש עם נשיא קוריאה הדרומית קיבלה אולברייט את פניו בידידותיות עם סיכת שמש. ז'ונג יזם את מדיניות "אור השמש" של התחממות היחסים עם קוריאה הצפונית.
עם סיום תפקידה בממשל היו באמתחתה אוסף של כ- 300 סיכות, שרובן נקנו בסכומים זעומים בשוקי פשפשים, וחלקם אף הוכנו ע"י ביתה של אולברייט בילדותה. כך, שאולברייט עושה שימוש בהרבה הומור בענידת האקססוריז שלה, וכאמור, הם גם משמשים אותה להעברת מסרים פוליטיים.
אולברייט בהחלט הרגישה שמסריה נקלטו, בספרה היא כותבת שוולדימיר פוטין, שהיה נשיא רוסיה, סיפר לקלינטון, שהוא ניסה לפענח את המסר שאולברייט מעבירה בסיכות שלה.
לעיתים, היא היתה מציעה את הפרשנות בעצמה, למשל, כשאמרה לשר החוץ הרוסי שארה"ב יודעת לייצר טילים קטנים במיוחד לכן כדאי שישתפו פעולה במו"מ עם ארה"ב, וזאת כאשר ענדה סיכה של טיל...
כאשר השיקה את ספרה נפתחה במוזיאון האומנות והעיצוב בניו יורק תערוכה ששמה "תקראו את הסיכות שלי- אוסף מדליין אולברייט".
