אופנה יפנית

בשנים האחרונות טוקיו נחשבת לאחת מבירות האופנה העולמיות. אני, באופן אישי, אוהבת מאוד את האופנה היפנית. ב"תמצית אגוז", מה שמאפיין את האופנה היפנית הוא ההתחשבות בבגד ולא באדם הלובש אותו. מעצבי האופנה היפנים הם יותר אמנים ופחות "מעצבי אופנה" בעלי אופי מסחרי. האדם משרת את הבגד ולא להיפך.

שבוע האופנה ביפן מתאפיין בד"כ במיקס של אופנה מתוחכמת, אשליות אופטיות, משחקים גיאומטריים והרבה גימיקים שהיפנים, כידוע, אוהבים.

מי הם ארבעת המעצבים היפניים החשובים ?

Yohji Yamamoto  - ידוע בגזרות האבסטרקיות שלו (למשל, שכמיות ענקיות), בנעליים השטוחות ובנאמנותו לצבע השחור, יוז'י יממוטו הוא אחד המעצבים המפורסמים והמשפיעים כיום. נולד ביפן בשנת 1943 וגדל אצל אם תופרת, לאחר שאביו נהרג במלה"ע ה- 2. למד משפטים ולאחר מכן עיצוב אופנה. בשנת 1971 הקים את בית האופנה שלו בטוקיו. היה בן זוגה של ריי קוואקובו מ"קום דה גרסון". למרות האומנתיות שבעיצובים שלו, זכה גם להצלחה מסחרית מרשימה. הפריטים שהוא מעצב מהווים סמל סטטוס אצל הטיפוס האורבני / יצירתי. עשה גם שיתוף פעולה עם אדידס- המותג Y3  וקולקציות קז'ואל Y לנשים ו- Y לגברים, וכן השיק כמה בשמים.

Comme de Garcons  - "כמו הנערים". ריי קוואקובו, מעצבת ובעלים של בית האופנה הנ"ל, נולדה בטוקיו בשנת 1942. השיקה את בית האופנה שלה בטוקיו בשנת 1973. למדה ספרות ורק לאחר מכן התחילה לעצב בגדים, מכיוון שלא מצאה בגדים שרצתה ללבוש. הפכה את הצבע השחור לצבע "קז'ואל" שמקובל ללבוש גם בשעות הבוקר. מהווה השראה למעצבים אחרים: יוצרת גזרות אמורפית שמעוותות את הגוף במקום להדגיש את קימוריו, בגדים שהם יוניסקס, פריטים דמויי מדים, שימוש בסוגי טקסטיל "לא רגילים" והריסתם כמעט לצורך יצירת מראה ספציפי, ועוד.  הבגדים מהווים יצירות אומנות ממש, וקוואקובו פתחה חנויות במקומות לא צפויים ולא "מתבקשים". יש לה גם קו של בגדי גברים, רהיטים ובשמים. מנהלת את העסק עם בעלה ונחשבת לאחת המעצבות החשובות בעולם.

Junya Watanabe – ג'וניה וואטאנאבה נולד בטוקיו בשנת 1961. היה תלמיד של ריי קוואוקובו ב"קום דה גרסון" שם התמחה לאחר שסיים את לימודי עיצוב האופנה שלו. כיום הוא מעצב כ"פרילנסר" בקום דה גרסון וגם בעל קו ביגוד עצמאי משלו. חב הרבה לריי קוואקובו אבל בכ"ז בעל "כתב יד" ייחודי. הבגדים מאופיינים בעדינות וברגישות וגם בדמיון וביצירתית, למשל תצוגת אופנה של בגדי חורף 1999, שבה המסלול היה נתון למטחי מים בלתי פוסקים והבדים מהם עוצבו הבגדים יוצרו ע"י חברה יפנית התמחה בביגוד המיועד לתנאי אקלים קיצוניים.  בשנת 2001 השיק קו בגדי גברים. כיום הוא אחד המעצבים הנחשבים בפריז.

 Issey Miyake – בית אופנה יפני ותיק. התצוגות אומנותיות, כמו תערוכת אומנות. מלוות במוסיקה של DJ מפורסמים, שמותאמים לפריטים המוצגים. בראש בית האופנה עומד נאוקי טאקיזאווה, שהתחיל כאחד המעצבים בחברה, ואח"כ קיבל לידיו הן את קו בגדי הנשים והן את קו בגדי הגברים. נאוקי טאקיזאווה מאופיין בשימוש בצבעוניות עזה, ניגודית. בית האופנה עשה לאורך כל השנים שיתופי פעולה עם אומנים, מוזיקאים ומאיירים וטאקיזאווה ממשיך בכך. 

 

 

 

 

מה הם שלושת הסגנונות היפניים הבולטים ?

הסגנון שהכי מזוהה עם אופנת הרחוב קרוי fruits על שם המגזין שתיעד את התפתחות סגנון זה. הסגנון מאוד מצועצע וצבעוני ומתאפיין בשילוב של שכבות וצבעים עזים, לרבות איפור דומיננטי וצבעי שיער נועזים.

סגנון יפני נוסף הוא cosplay – קיצור של "תלבושת משחק תפקידים" באנגלית. הסגנון מבוסס על חיקוי של דמויות מנגה, כוכבי מוסיקה או דמויות מסרטים.

הסגנון השלישי הוא "לוליטה"- זהו הסגנון המוביל באופנת הרחוב היפנית. יש לוליטה ילדותית המאופיינת בלבוש ילדותי וצבעי פסטל ויש לוליטה ויקטוריאנית שלובשת שחור וניכרת אצלה השפעה גותית.

בארץ ניתן למצוא עיצובים יפניים מעניינים ויפים בחנויות: tonari  , "קום איל פו", המעצב tsumi ל- "גולף" , והחנות "שינזי קאטו".

Please reload

  פוסטים אחרונים
Please reload