למה כדאי לשכור את שירותיה של סטייליסטית אישית עבור הבת המתבגרת שלך?

אמא שלנו היא המלבישה הראשונה שלנו וגם האישה הראשונה שאנו נחשפות לסטייל שלה. היא זאת שמלמדת אותנו, ללא מילים, מה זה סטייל (או חוסר סטייל...).

תפקידה של האם הוא ללמד את הבת שלה להיות אישה בעולם. מרבית האימהות חשות שעליהן ללמד את הבנות שלהן כיצד להיראות, להתלבש, ובאופן כללי - איך להשתלב בעולם כאישה. יש אימהות שמנסות לשלוט בלבוש של בנותיהן, ובכלל במראה שלהן: שיער, איפור, הרגלי טיפוח והאישיו המרכזי - המשקל. הרבה דילמות נוצרות כאשר האמא רזה והבת מלאה יותר, או להיפך- כאשר האמא מלאה / שמנה, וחוששת שהבת שלה תהיה כמוה (ואינה רוצה שתסבול). הרבה אימהות מנסות לשלוט בהרגלי האכילה של בנותיהן (יותר מאשר כלפי הבנים שלהן) מתוך החשש שישמינו. זה מעורר הרבה קונפליקטים וחרדות משני הצדדים.

לעומת זאת, יש אימהות שלא מתערבות כלל, לא נותנות הנחייה לבנותיהן (למעט זאת שמועברת באופן לא מילולי), ולעיתים הן מספרות לי שזה מתוך הטראומה שלהן מאמא שהיתה חודרנית, מתערבת, ביקורתית.

יש בנות שמאוד רוצות להקשיב לאימהות שלהן ומרגישות שיש להן מה ללמוד גם במחיר של אובדן עצמאות. לעיתים קורה ההיפך - בנות בוחרות לאמץ סגנון שונה משל אימן במחיר של קונפליקט על טעם, נקודת מבט, סגנון אישי.

בין אם קיימת הזדהות בין הבת לאם, ובין אם לא, היחס של האמא כלפי גופה, כלפי גופה של הבת וכלפי האכילה שלה, ישפיע על הבת למשך כל חייה.

לעיתים קרובות אימהות מזמינות אותי לסדר את ארון הבגדים עם בנותיהן או לצאת עימן לסיבוב שופינג לא מפני שאין להן פנאי או חשק לעשות זאת, אלא מפני שזה מעורר ויכוחים ומתח מיותרים. ממילא היחסין בין אם לבת הם טעונים. עצם זה שאני דמות נייטראלית - סטייליסטית מקצועית - שאין כלפיה אנטגוניזם, כבר מאפשר לבת להתמסר לתהליך, בין אם זה סידור ארון וניפוי הבגדים ובין אם זה סיבוב שופינג.

לכן, מניסיוני מומלץ, להזמין לבת המתבגרת, אשת מקצוע, ולא להסתכן בריבים מיותרים ובפרט שככל הנראה הבת לא תאפשר לאמא שלה לסדר לה את הארון או לבחור עימה בגדים (לעיתים למרות שלאמא יש טעם טוב והבנה באופנה). היחס כלפיי, יהיה אחר לגמרי, בד"כ הבת "תזרום" עם ההערות והטיפים שלי. אציין בהקשר הזה שלי יש 3 בנות שלמעט אחת (האמצעית), לא אהבו שאני מסדרת להן את ארונות הבגדים או נותנת להן טיפים בסטיילינג, למרות שזה המקצוע שלי :)