מותג האופנה "סטלה ולורי" שקיים למעלה מ- 5 שנים הוא אחד המותגים הישראליים האהובים עלי, ויש בו ייחודיות וטביעת אצבע מובחנת של שתי המעצבות, שהן אחיות.
לא רבים המעצבים שמתחילים את דרכם בארנקים ומסיימים בשמלות כפי ששתי האחיות, ורד וזוהר בלנק, שהקימו את המותג סטלה ולורי, עשו. כמו כן, הן מתנהלות בצניעות והחליטו שלא לעבוד עם משרד יח"צ מתוך אג'נדה ולא מתוך שיקולים כלכליים.
בעבר, היו שתי האחיות במשכן משותף בכיכר מסריק בת"א, שם מכרו את מותג הנעליים שלהן "אוליב תומס". אח"כ עזבו את מסריק לטובת חנות פינתית במתחם בזל. את חלל החנות החדשה עיצבו בעצמן, ב- 4 ידיים. שתי האחיות מונעות מהדחף לעצב ולאו דווקא בהקשר של אופנה, הן לא תופשות את עצמן כמעצבות אופנה דווקא, אלא כמעצבות באופן כללי.
הגישה האנטי יומרנית שלהן מסתדרת עם אופי המותג שלהן. במקור, אחת מהאחיות עסקה באדריכלות והשנייה עסקה בניהול מותג. האחיות התחילו לעצב ארנקים בביה"ס ה"גילדה" ושמו של המותג נולד כמחווה לשתי הסבתות שניחנו בהרבה שיק. כאמור, התחנה הראשונה היתה בעיצוב ארנקים, לאחר מכן החלו לעצב תיקים ולבסוף החלו לעצב בגדים.
הן התחילו לעצב בגדים על מנת לקשט את החנות הראשונה שלהן, והדבר עורר כ"כ הרבה סקרנות, שזה גרם להן להרחיב את המנעד.
האחיות דוגלות באידיאולוגיה רב עונתית המבוססת על חיבה לשכבות ולבדים מעט עבים. בשנה האחרונה החלו להיות מעט יותר מסחריות מבחינת סוגי הבדים (שיתאימו יותר לאקלים הישראלי). כמו כן, במסגרת ההליכה שלהן לפי נטיית הלב, הן מעצבות הכל בגודל one size כך שהבגדים רחוקים מהגוף וגם, נראים אחרת על כל אחת (בהתאם למידות גופה). האחיות טוענות שהן שואפות לכך, שהבגדים ייראו אחרת על כל אחת.
השמלות שלהן (שאותן אני מחבבת בעיקר בקיץ) מבטאות אטיטיוד מסויים, נטולות קימורים או מחשוף, מבדים קשיחים ודחוסים, עם מראה פיסולי, לעיתים קופסתי, שעשוי להתאים גם לנשים בהריון.
כמו כן, יש בבגדים הרבה דיטיילים מעניינים: כפתורים בגב, צווארונים הפוכים, רוכסנים נסתרים, כיסים מפתיעים ועוד.
בחנות יש גם – תיקים, ארנקים, אקססוריז, ולעיתים סרבלים. האחיות חוזרות מדי עונה לבדי פפיטה ולפסים, שאותם, כידוע למי שמכיר אותי, אני אוהבת במיוחד.
אני ממליצה בחום להציץ בחנות, ובכלל יש במתחם בזל בת"א הרבה חנויות שוות, כמו אלף אלף, שוז אנד הוז, בוטיק נעמי, אקלקטיק, אתא, אבישג ארבל (להריוניות), ועוד.
Comments