the gentle art of swedish death cleaning / margareta magnusson

הספר הזה, שקראתי לאחרונה, נכתב ע"י אומנית שוודית, שמציינת שגילה בין 80 ל- 100, מבלי לנקוב במספר מדויק. בספר היא מתארת תהליך של סידור בית והיפטרות מחפצים מיותרים, על מנת לא להשאיר את "העבודה השחורה" לחמשת ילדיה. התיאור הזה נשמע מאוד מורבידי אבל הוא לא, הספר דווקא קליל ומשעשע.

המחברת, בלשון תמציתית ובהומור סקנדינבי משובח, מציעה לקוראיה לאמץ מבעוד מועד דרך חיים מינימליסטית.

היא מתארת את תהליך המיון שאותו היא מציעה לעשות בגיל השלישי. בנוסף, היא ממליצה להיעזר באנשים אובייקטיביים (לא בני משפחה) בתהליך. לדעתי, רצוי להיעזר באנשי מקצוע - מסדרת בתים מקצועית.

המחברת כשלעצמה כבר עשתה את התהליך בעבר, עבור חמותה ועבור בעלה שנפטר לאחר 48 שנות נישואים. כעת היא עושה את הסידור (ניפוי) הזה בפעם השלישית.

בנושא הבגדים, מצייינת המחברת, שככל שאנו מתבגרים, סגנון החיים משתנה, וכך משתנה גם הצורך שלנו בפריטי לבוש מסויימים.

היא מציינת, שככל הנראה כבר לא תזדקקי לבגדי בלט, חליפות צלילה, או בגדי סקי, מכיוון שכבר לא יהיה לך שימוש בהם...

לדבריה, אנשים בכל הגילאים קונים הרבה פריטי לבוש, לא מכיוון שהם זקוקים להם, אלא מכיוון שלזמן קצר הבגדים החדשים גורמים לנו להרגיש מאושרים. אנו מרגישים טוב יותר, מושכים יותר והתחושה שהתלבושת החדשה מתאימה לנו מאוד נעימה.

היא מציעה, בגיל השלישי, להיפטר מכל הפריטים והתלבושות שלא ישרתו אותנו, ולהתמקד בשמירה על הפריטים - בגדים, תיקים, נעליים - שיש ברשותינו ושאהובים עלינו.

אני מסכימה לדבריה, וסבורה, שיש לתקן סוליות נעליים, או לתפור חור בבגד אהוב, ולא לזרוק ולרכוש חדש.

מגנוסון מציינת, שבשנים האחרונות היא שמחה לראות את הפופולריות הגוברת של חנויות יד 2. זה מעיד על שינוי חברתי ועל מתן ערך לנושא הקיימות והשמירה על כדוה"ע.

אני רוצה לחזק את דבריה. אני סבורה שכדאי להעדיף שמירה על בגדים שקיימים במלתחה או, לחילופין, לקנות בחנויות יד 2, ולא לקנות בחנויות כמו shein ודומותיה. על חברת shein ראיתי סרט דוקומנטרי מזעזע, שמשקף עד כמה החברה הנ"ל שמייצרת בסין, פוגעת ומנצלת את עובדיה, וכן מעודדת ייצור המוני, זול, מחומרים גרועים (שאינם מתכלים) כמו ניילון ופוליאסטר.

בהמשך לחשיבות שבשמירה על המלתחה שלנו במצב טוב, במקום קניית חדשה, ברצוני להמליץ על מספר חנויות יד 2 שאני מחבבת:

צ'לסי : היכל היד 2 התל אביבי הזה, הוא סוג של התגשמות חלום עבור חובבות הז'אנר. שתי קומות של פריטים המסודרים לפי צבעים, שממש מפתים אותנו למדוד את כולם. החנות שייכת לאם ובתה ואפשר גם להביא אליהן בגדים שאינך לובשת ולקבל תמורתם זיכוי. את החנות הזאת הכרתי בסיור וינטג' מעולה של הסטייליסט אלעד הופמן (שווה לעקוב אחריו).

באי קילו buy kilo : החנות הראשונה של "באי קילו" נפתחה בשנת 2014 בשכונת מונטיפיורי. מאז נפתחו עוד שני סניפים בעיר כשהסניף בפלורנטין נחשב לנועז מבין השלושה. את הרעיון של בגדי יד 2 על המשקל הביאו מייסדי החנות מאירופה, שם הקונספט מקובל. טווח המחירים הוא בין 100 ש"ח ל- 400 ש"ח לק"ג, לפי הקטיגוריה אליה משתייך הפריט.

בטי בארץ הוינטג' : חנות מדהימה ברח' רמב"ם בת"א, ובה בגדים ייחודיים וצבעוניים שבעלת החנות (שמתגוררת בצפון) מייבאת מאמסטרדם ומאיטליה. מניסיוני, לפריטים בחנות יש המון אמירה, צבע, סטייל והם לא בנאליים. יש גם אפשרות לרכוש אונליין. אני ממליצה על החוויה של קנייה פיזית, גם למוכרות בבטי יש בד"כ אמירה אופנתית וסטייל מעלף, כך שיש בזה ערך מוסף.